דרכים

אני, גם למכולת נוסעת עם וויז. 

על כל בלבול- מחשבת מסלול מחדש.

כי ככה זה עם דרך לא מתאימה, רגע של חוסר תשומת לב ואתה מוצא את עצמך על אחת שהיא לא שלך, ומה הקטע פה, שכבר עלית עליה, מה לא תמשיך?! וכבר המשכת, מה לא תישאר?! 

ליעד כולם מגיעים. אלא שמי שנשאר בזו שלא שייכת לו, עושה סיבובים במקום.

האמיצים, ויש שיגידו המבולבלים… מחשבים מסלול מחדש, ולוקחים פניה חדשה, מתאימה יותר, שהופכת את הנסיעה למהנה ומדויקת.

ככה דילק, שאת סיפור חייה יכולתי לפתוח במילים, Once Upon a Time… 

כי זה ממש אבל ממש נשמע כמו סיפור מעשייה של האחים גרים, 

אבל היא על אמת האישה הזו.

הגיעה לארץ מטורקיה בעקבות אהבה, כזו שלא התאימה לה. אז לא. היא לא נשארה לקחת סיבובים במקום, פשוט המשיכה הלאה. 

אלא שההלאה שלה דרש פרנסה, ומה תעשה בחורה צעירה בלי שפה ובלי אהבה בארץ חדשה?

נכון, התחילה לנקות בתים, ומאחר והיא אישה של נתינה בבסיסה, הקפידה לפנק את מי שדאג להעסיק אותה, במאפים מעשה ידיה. והשאר היסטוריה.

או יותר נכון אקטואליה. 

כי בדיוק בנקודה בה תל אביב של הביוקר נגמרת ונפתחים רחובות השכונה, בדיוק שם אפשר לעמוד ולהריח… בורקס (ש)מים במילוי תרד של דילק. 

ומי שלא עשה ביס בדבר האגדי הזה, לא טעם עונג מימיו.