וואי וואי וואי איזו שקשוקה טעימה אכלתי הבוקר… אזהרה: קריאת פוסט זה מזיקה לבריאות. לא לבעלי לב חלש…. הקטע בשקשוקה, שהיא מערבבת לתוכה הכל מהכל, כמו שלושה כדורי גלידה שנמסים אחד בשני בשלישי כשהאווירה הולכת ומתחממת. לכאורה סתם שתי ביצים שמבקשות להתפרק, מונחות על מצע אדום, כזה שיעשה ריגוש חריף ומענג בפה. תכל’ס, היא חלומו...
בשיער דליל ואפרורי מדרכי אבק, קלוע לשתי צמות אסופות במטפחת ראש, הייתה שולחת ידיים גדולות אל הסל, ובהנפה מיומנת מניחה אותו על ראשה, זה היה סימן. שתיכף תשתמש במילה היחידה שידעה בעברית, ובמבטא לא מקומי, תגיד לי, בואי. הייתי מושיטה יד קטנה ובוטחת אל קצה שמלתה, מביטה בכפות רגליה העצומות מפלסות לנו דרך, ובדילוגים קטנים,...
משוגעת על סרטים מצוירים! במיוחד על הרגע הזה בו נכנסת פאוזה ומתפרצת למרקע מלודיה רומנטית סטייל a hole new world, שלוקחת אותך ליקום מקביל בו הזמן לא קיים, רק אלאדין יסמין והשטיח המעופף. חמישי, הערב יורד על שוק התקווה וככה כמו שאנחנו הולכים בסמטאות השכונה אחרי ההבטחה של הדס שכדאי שנזדרז, מתגלה לנו מבטה המזמין...
לא פעם בדרך הביתה מהבסיס, חבורה של נחלאים היו מגיעים אל בית הוריי לתחנה ראשונה. בית קטן ברחוב ישן. ואמא שלי איך שהייתה פותחת את הדלת ורואה גדוד מולה, הייתה אומרת, כנסו… כנסו… יש מקום לכולם. ולא, לא היה מקום להיאחזות נחל בסלון המעפן שלנו שבקושי גם ככה החזיק מעמד, אבל ברגע שעלה מהמטבח ריח...
כשכל האבאים היו קמים בבוקר, שותים תה עם ביסקוויט על מפת ניילון פרחונית, וממשיכים לתחנת האוטובוס הקרובה לעוד יום עבודה, אבא שלי היה בצבא. נוכח נפקד. היו ימים שדמותו הייתה מתערפלת. ובכאלה, הייתי נאחזת בריח המדים המאובקים ותחושת חספוס זיפי הלחיים הלא מגולחות. וידעתי, ששווה לי לאהוב את הגעגוע, כי תיכף יגיע החופש הגדול, ויחד...
סבתא שלי הייתה אישה של המדבר. הקפידה ללבוש את השמלות איתן עלתה ארצה, לדבר בשפת אימה, ולבשל על פתיליה. לא נתנה לרחובות המרוצפים לבלבל אותה. ארבעה ימים במדבר לצידו של אבו עוואד, והמילים שאפסנתי היטב, התנערו מגרגירי החול והחזירו אותי ארבעים שנה בזמן. לו הייתה יודעת שהציע עבורי מיליון גמלים, בטח הייתה מזדקפת בגאווה, ועל...
השבוע סיימתי בפעם המי יודע כמה, קורס נהיגה מונעת. מרגיש לי קצת אישי לבחון את היכולת שלי לטפס על מדרגות בית-ספר תיכון בלי להתגלץ’ חזרה על המעקה, לקרוא משפטי השראה לאורך המסדרון בלי לרצות לרסס עליהם ציטוט של מארלי. אז גררתי רגליים בכניסה לכיתה בלי לזרוק את המסטיק לפח, ודחפתי את הכיסא אחורה עם הרגליים,...
כשמעגל של החיים סוגר עליך, כל שעליך לעשות הוא למצוא סדק אחד קטן ממנו אתה יכול לפרוץ, לצאת מהלופ ולחבור לחדש, מתאים יותר. במבחן השייכות לצ’כונה בה גדלתי, היה חייב להיות מסומן וי באחת מהרובריקות הבאות: מוזיקה מזרחית הארד קור פול ווליום לוק של צדיקים ביום כיפור בעלות על באסטה בשוק, ואם אין לך אחת...
פעם פעם מזמן מזמן החלטתי שאני לומדת לגלוש… על גלים. באינטרנט כבר הלך לי דיי טוב:) משוכנעת שלכתפיים הרחבות של ברק המדריך היה חלק בהחלטה. התאמנתי על יבש, עליתי על חליפת גלישה, ככה בשביל הלוק. ויצאתי לגלים. הצליח לי לא רע, ככה חשבתי לפחות. עד שהבן שלי סיכם את האירוע: אמא, זה לא נקרא לגלוש,...
למה את לא יכולה להיות כמו כל האימהות, שאל אותי פעם בני הצעיר, כשסיפרתי לו שהחלטתי ללמוד לרכוב על סוסים. נראה לי שהעובדה שלבשתי באותו הזמן מכנסים ורודים בגזרת ברבי הגבירה את אלמנט המבוכה. אז הושבתי אותו לראות איתי את Brave של פיקסאר, והוא הבין. שיש אימהות שגזורות מסרט שחור לבן בצבעי פסטל, נניח סטייל...